מצות לא תעשה מצוה קז הזהיר משנות קדשים מקרבן לקרבן, כמו שאם היה שלמים לא נחזירנו חטאת, כי זה והדומה לזה בלא תעשה. והוא אמרו יתעלה לא יקדיש איש אותו, ובאה הקבלה לא יקדיש הקדש מזבח. ולשון ספרי אין לי אלא בכור מנין לכל הקדשים שאין משנין אותו מקדושה לקדושה, תלמוד לומר בבהמה לא יקדיש אותו רמז אל אמרו אשר יבוכר לה' בבהמה לא יקדיש, כאלו אמר כל מה שיהיה לה' בבהמה לא יקדשהו קדושה אחרת אבל יונח על ענינו, והתבארו משפטי מצוה זו בחמישי מתמורה. (שם, שם פ"ד):
מצות עשה מצוה קז היא שצונו להיותנו דנין בטומאת מת, ומצוה זו כוללת כל משפטי טומאת מת. (זאת חקת התורה, טהרה הלכות טומאת מת בכ"ה פרקים):
פרשת השבוע פרשת האזינו
שירת האזינו - כריתת הברית (לב, א-מג)
על-פי ציווי ה', כמובא בפרשה הקודמת (דברים לא, יט), אומר משה בפני ישראל דברים אחרונים לפני מותו. דברים אלו יהיו ברית-נצח וזיכרון-עד לבני ישראל, לחיזוק קשר המחויבות בינם לבין הקב"ה.
כעדים נצחיים לדברי הברית האלו, מגייס משה את השמים ואת הארץ, וכך הוא פותח ואומר: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי-פי".
בציווי ה', כמוזכר לעיל, נקראים דברי ברית אלו 'שירה'. ואכן, ניתן להבחין בסגנון המיוחד, השונה, בו נאמרים הדברים. גם כתיבת השירה בספר התורה, על-פי המסורת ממתן תורה, היא במבנה של שיר, בטורים צרים.
בדברי השירה מהלל משה את הקב"ה, מתאר את יחסו המיוחד לעם ישראל ואת הדרך בה לקח לו את ישראל לעם.
דברים אלו נאמרים כרקע, להבלטת כפיות-הטובה של בני-ישראל, בבחינת "וישמן ישורון ויבעט" (לב, טו). משום כך כועס ה' ומעניש את עמו. אולם בסופו של דבר, עושים ישראל תשובה, הקב"ה משיב את ישראל ונפרע מכל צריהם.
המילה האחרונה (לב, מד-מז)
משה ויהושע עומדים לפני ישראל בתום אמירת דברי השירה. זהו יום מיוחד, בו משמשים משה ויהושע כמנהיגים בחפיפה. לאחר רצף כה ארוך של דברי ברית, תוכחה, עידוד וברכה, מסיים משה רבנו את דבריו ומפנה את העם אל התורה. שם בתורה תמצאו את כל ההכוונה, ובה, בתורה תאריכו ימים בטוב ובנעימים.
הציווי האחרון (לב, מח-נב)
ה' מצווה על משה לעלות אל הר נבו להביט אל הארץ, ולסיים את תפקידו ההיסטורי והייחודי, עתה בגיל 120 שנה, בהר המשקיף אל הארץ שאליה לא יבוא.
ה' מזכיר למשה את חטא 'מי המריבה' שבגינו נגזרה עליו מיתה במדבר. הוא גם מבטיח לו מיתה דומה לזו של אהרון אחיו, מיתה בנשיקה, שכמוה רצה משה.
בפרשה
52
פסוקים.
(
חומש דברים, פרשת האזינו.
)
מלך המשיח והיהודים הפשוטים
אדמו"ר ה'צמח צדק' היה אומר, שמשיח־צדקנו יתענג במיוחד מהיהודים הפשוטים, בעלי מסירות הנפש. כלומר, אף־על־פי שילַמד תורה את כל העם, כולל הגדולים ביותר וכלם ילְמדו מפיו את "תורתו של משיח", עם זאת, תהיה בו ענווה מיוחדת להתייחס לאנשים פשוטים וללמד גם איתם, על־פי רמתם.
(על־פי ספר המאמרים תרצ"ט, עמוד 194)
יום חמישי
ד בתשריהתשפ"ה
האזינו
לומדים יקרים
הכיתה החסידית זמינה כעת במסך גדול בלבד
לומדים יקרים
הכיתה החסידית זמינה כעת במסך גדול בלבד