הזהירנו מלקלל הדיין. והוא אמרו אלהים לא תקלל. והעובר על לאו זה לוקה. (ואלה המשפטים, הלכות סנהדרין פרק כ"ו):
מצות לא תעשה מצוה רפא
הזהיר השופט שלא לשמוע אחד מבעלי הדין שלא בפני בעל דינו. והוא אמרו לא תשא שמע שוא, שברוב יהיו בעלי דין שלא בפני בעל דינם והזהיר השופט משמוע אותם הדברים, כדי שלא תכנס לנפשו צורת הדברים אין יושר להם ולא אמתות. ולשון מכילתא לא תשא שמע שוא אזהרה לדיין שלא ישמע מבעל דין עד שיהיה בעל דינו בפניו ואזהרה לבעל דין שלא ישמיע דבריו לדיין עד שיהיה חבירו עמו, ולהזהיר מזה הענין אמר מדבר שקר תרחק כמו שנתבאר ברביעי משבועות (דף ל"א). ובכלל לאו זה גם כן אמרו אזהרה למספר לשון הרע והמקבלו ומעיד עדות שקר כמו שהתבאר במכות (דף כ"ג). (ואלה המשפטים, הלכות סנהדרין פכ"א):
מצות לא תעשה מצוה שטז
הזהירנו מלקלל הנשיא. והוא אמרו ונשיא בעמך לא תאור, וזה השם רוצה לומר נשיא ישימהו הכתוב על המלך אשר לו הממשלה אמר אשר נשיא יחטא, וחכמים ישימוהו במוחלט על ראש הישיבה של שבעים זקנים, ובכל התלמוד ובמשנה יאמרו נשיאים ואבות בית דין, ובלשונם (סנהדרין י"ט:) נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול והמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. ודע שזה הלאו הוא כולל גם כן הנשיא עם המלך, כי ענין לאו זה שהוא מזהיר שלא לקלל כל מי שיש לו ממשלה לצוות והוא במעלה העליונה בין שהיתה שלטונית או תוריית והוא ראש הישיבה וזה המובן מדין מצוה זו, והעובר על לאו זה לוקה. (שם, שם):
פרשת השבוע פרשת יתרו
יתרו מגיע למדבר (יח, א-יב)
יתרו חותן משה, נפעם כמו העולם כולו מהניסים והנפלאות שליוו את בני ישראל בצאתם ממצרים ועל ים סוף. הוא מחליט לבוא אל בני ישראל אל מקום חנייתם במדבר. הוא מביא איתו את ציפורה אשת משה ושני בניה גרשום ואליעזר. אלו, יצאו אומנם עם משה למצרים כאשר שלחו האלוקים לגאול את בני ישראל, אולם כשפגש משה את אהרון אחיו, שיצא לקראתו, תמה אהרון על כך שמשה מביא למצרים את בני משפחתו. לקחה ציפורה את שני בניה וחזרה לבית אביה. עתה, כאמור יצאה למדבר יחד עם המשפחה כולה.
משה מקבל את חותנו, אשתו וילדיו בכבוד מלכים ועורך משתה מיוחד לרגל בואם. יתרו שומע ממקור ראשון על כל שאירע לבני ישראל, ואף הוא שהיה כהן לעבודת אלילים, מודה עתה כי "גדול ה' מכל האלוהים".
יתרו כיועץ ארגוני (יח, יג-כז)
למחרת בואו של יתרו, הוא יוצא לראות את עבודת חתנו מנהיג ישראל. לתדהמתו הוא נוכח כי משה יושב מבוקר עד ערב כדי לשפוט את העם, ללמדם תורה וחוקים ולעסוק בכל ענייני הציבור, מהגדולים ביותר ועד הדבר הפעוט ביותר. הוא מביע את דעתו בפני חתנו, כי כך בדרך זו, יבול גם הוא וגם העם העומד לחלות פניו מבוקר עד ערב.
יתרו מציע כי משה יהיה זה שיתווה אומנם את המדיניות וילמד את חוקי ה' לראשי העם, אך את הקשר הישיר עם הציבור יקיים באמצעות שרי משנה. אלו יהיו "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". ימונו שרי עשרות, ומעליהם שרי חמישים, מעליהם שרי מאות, ובראש הפירמידה שרי האלפים - שר לכל אלף איש.
משה מקבל את עצת חותנו ומיישמה. יתרו יוצא חזרה לארצו כדי להביא את האמת האלוקית לבני משפחתו ולגיירם.
הכנות למתן תורה (יט, א-טו)
בראש-חודש סיוון, חודש וחצי לאחר צאתם ממצרים, מגיעים בני-ישראל אל מרגלות הר סיני. התובנה כי הם עומדים לקבל את התורה, יוצרת רוח טובה בעם. חנייתם היא "כאיש אחד ובלב אחד" והם נכונים לקבל את ההנחיות לקראת קבלת התורה.
משה עולה אל הר סיני לקבל הנחיות. ה' מודיע לו כי אם ישראל יקבלו עליהם את ברית ה', יהיו לו "סגולה מכל העמים", "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".
משה יורד אל העם ומוסר את דברי ה'. תשובת ישראל כאחד: "כל אשר דיבר ה', נעשה"!
משה עולה אל האלוקים ומביא את תשובת העם. ה' אומר לו להנחות את העם להיטהר ולהתקדש לקראת יום מתן התורה. הוא מזהיר אותם מפני התקרבות אל הר סיני בזמן התגלות ה' עליו.
מעמד הר סיני (יט, טז-כה)
לאחר שלושה ימים של הטהרות והתקדשות, בבוקר ו' בסיוון החלו להישמע קולות וברקים מכיוון הר סיני. על ההר נקשר ענן כבד ומתוכו קול שופר ההולך ומתחזק. אלו חלק מתיאורי התורה את המעמד ההיסטורי והכביר של מתן תורה, כשבוודאי תיאורים אלו חלקם כפשוטם, וחלקם מתארים גילויים רוחניים המתוארים בלשון בני אדם.
ה' יורד על הר סיני ומשמיע את הדברות לבני ישראל.
עשרת הדברות (כ, א-יד)
במרכז המעמד המדהים, עשרת הדברות וזאת תמציתן:
1. אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
2. לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה...
3. לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא...
4. זכור את יום השבת לקדשו...
5. כבד את אביך ואת אמך...
6. לא תרצח.
7. לא תנאף.
8. לא תגנוב.
9. לא תענה ברעך עד שקר.
10. לא תחמוד...
התרגשות במחנה ישראל (כ, טו-יח)
העם אינו יכול לעמוד בגילוי האלוקי הנשגב. הוא מבקש ממשה שיהיה המגשר בין גילוי האלוקים לבינו. וכך שומע משה את הדברים מפי הגבורה ומוסר לכל העם בכוח האלוקים.
הציוויים שלאחר הגילוי הגדול (כ, יט-כג)
הקב"ה מבקש למסור לבני ישראל שזה עתה נכחו בגילוי אלוקי מן השמים, כי עליהם להיזהר מנטייה אחר עבודת האלילים. חובתם לבנות מזבח אדמה שעליו יביאו קורבנותיהם לה'. הקב"ה מבהיר, שאם יבנו מזבח אבנים, יקפידו לבנות מאבנים שלא הונפה עליהן גרזן ברזל, שכן הברזל המקצר חייו של האדם מחלל את המזבח שנועד להאריך את חייו. כמו-כן יש להקפיד שהעלייה למזבח תהיה באמצעות כבש, ולא במדרגות שהעלייה בהן אינה מכבדת את המזבח.
(בפרשה 72 פסוקים)
חיים משוחררים מכבלי הגלות
גאולה אין פירושה, שעל־ידי היציאה מגלות מזניחים את החיים, הפעולות והעולם שהיה (קודם) בגלות. אדרבה: גאולה פירושה, שהמציאות שהייתה קודם משועבדת בגלות נעשית (לא בטלה חס ושלום, אלא) משוחררת.
והמעלה ושלמוּת הגאולה האמיתית והשלימה היא, שהכול משתחרר. אין שום עניינים שנשארים חס ושלום "אבודים" בגלות, לא יותירו בגלות שום עניין. אפילו ה"נידחים" וה"אובדים"... – ייגאלו. הגאולה תהיה גאולה אמיתית ושלימה בכמות ובאיכות בכל הדברים, מהכלל גדול שבהם עד הפרט שבפרט שבהם: כל יהודי וכל בני ישראל – "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" (שמות י,ט), וגם חלקם בעולם – "כספם וזהבם איתם" (ישעיהו ס, ט), עם כל פעולותיהם והישגיהם בגלות. הגאולה תשחרר כל אדם ואת כל בני האדם (גם אומות העולם) וכל ענייני העולם, וכל אחד ואחד עם כל ענייניו.
כל העניינים (החיוביים) בגלות נשארים גם הלאה, אלא שיתבטל מצבם הגלותי: שייבטל ההעלם והסתר המכסה על מציאותם האמיתית והפנימית, והשעבוד לדרכי הטבע וגשמיות העולם המשתלשל מזה.
וכפסק דין הרמב"ם (הלכות מלכים, פרק יב): "אל יעלה על הלב שבימות המשיח ייבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג… אמרו חכמים: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד".
החידוש אז יהיה – ש"ויחזרו כולם לדת האמת", "ויתקן (משיח) העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד'" (הלכות מלכים, פרק יא).
(קטעים מהתוועדות שבת־קודש פרשת אחרי־קדושים, י"ג באייר ה'תנש"א; 'תורת־מנחם – התוועדויות' תנש"א כרך ג עמ' 177־182 – תרגום מיידיש)
תמצית: כל הדברים החיוביים שיש היום בגלות, יהיו גם לעתיד לבוא. אלא שהם יהיו משוחררים מכל הבעיות שנוצרות היום בעולם שלנו – עולם שמעלים על הקדושה.
יום חמישי
י״א שבטהתשפ"ה
יתרו
לומדים יקרים
הכיתה החסידית זמינה כעת במסך גדול בלבד