ב"ה

מ"ע קח. קא.

מצות עשה מצוה קח היא שצונו והורונו במשפטי מי נדה שאמרו שיטהרו בענין אחד ויטמאו בענין אחר כמו שיתבאר בדקדוק מצוה זו, ודע כי אלו שלשה עשר מינין מהטמאות שקדם מנינם והם טומאת נבלה ושרצים ואוכלין ומשקין וטומאת נדה ויולדת וצרעת אדם [וצרעת בגדים] וצרעת בתים וטומאת זב וזבה ושכבת זרע וטומאת מת ומי נדה וטהרת כל אחד מהם הוא כתוב בתורה בכתובים רבים ודינים ותנאים כמו שכתוב בפרשת ויהי ביום השמיני ובפרשת תזריע וזאת תהיה ופרשת פרה אדומה. ואלו הארבע פרשיות יכללו כתובים אלו הטמאות כלם. אמנם דיני המינין האלו כולם ודקדוק כל מין מהם סדר טהרות כולל כל זה. מסכת טהרות מכשירין ועוקצין (כי) אלו שלש מסכתות כוללות טומאת אוכלין בלבד ולהם הם מחוברים ומה שנמשך מהם מזכרון דין מדיני טומאות אחרות אמנם בא בהם במקרה, וכן מסכת נדה כוללת דיני זב וזבה ושכבת זרע, ומסכת אהלות כוללת דיני טומאת מת, ומסכת פרה כולל מי נדה לטמא ולטהר. אמנם טומאת נבלות וטומאת שרץ לא נתיחד להם מסכת אבל דיניהם מפוזרים במקומות רבים מהסדר הזה ורוב זה במסכת כלים וטהרות, וכן דברו על שאלות רבות מאלו הענינים במסכת עדיות. וכבר פירשנו זה הסדר בכללו כלומר סדר טהרות פירוש לא יצטרך עמו לעיין ספר אחר בשום דבר מעניני טומאה. (זאת חקת התורה, טהרה הלכות פרה אדומה בט"ו פרקים): מצות עשה מצוה קא היא שצונו להיות מצורע טמא, ומצוה זו כוללת דיני צרעת אדם ומה שממנה טהור ומה שממנה צריכה הסגר או אינה צריכה ומה שיצטרך עם ההסגר גלוח או אינו צריך והוא גלוח הנתק וזולת זה מחלקי דיניה ואיכות טומאתה. (תזריע, טהרה הלכות טומאת צרעת בז' פרקים הראשונים):





    תמונה שבועית לחודש 1

    פרשת השבוע פרשת וזאת הברכה

    פתיחה בשבח הקב"ה (לג, א-ה)

    משה מכנס את כל שבטי ישראל כדי לברכם לפני מותו. בפתח הדברים הוא פותח בשבח הקב"ה, שבח הכולל גם דברי הערכה וזכות לעם ישראל.

    ברכת ראובן (לג, ו)

    ראובן הבכור ראשון לברכה. משה מברך שיזכה לעולם הזה ולעולם הבא בקרב כל השבטים, מבלי שחטאיו יעיבו על זכויותיו.

    ברכת יהודה (לג, ז)

    משה סומך את ברכת יהודה לראובן, שכן שניהם גברו על מידותיהם וידעו להודות בחטאם (מעשה בלהה ומעשה תמר). עיקר הברכה עוסקת בהבטחת הצלחה למלכים ולמנהיגים שיעמדו משבט יהודה.

    ברכת לוי (לג, ח-יא)

    שבט לוי נחשב למעולה ומובחר בין השבטים וכך גם ברכתו ודברי השבח עליו. משה מציין את התנהגותו המופתית של השבט בכל שנות הנדודים במדבר, על רקע התלונות והפרשיות הקשות שליוו את מסעות העם. הוא גם צופה להצלחת החשמונאים בני השבט במלחמתם העתידית ביוונים.

    ברכת בנימין (לג, יב)

    ברכת בנימין, שבחלק נחלתו נבנה בית המקדש, סמוכה לברכת לוי שבניו שרתו במקדש. הברכה מתייחסת בעיקר לבית המקדש, שכאמור זכה בנימין לשכנו בנחלתו.

    ברכת יוסף (לג, יג-יז)

    משכן שילה שכן בחלקו של יוסף. וכך אנו מוצאים, שוב לפי אותם שיקולים, את ברכתו סמוכה לברכת בנימין ולוי. בברכתו של יוסף אנו מוצאים ברכה רבה בגידולי הארץ ואזכור של מנהיגים דגולים אשר יעמדו משבט זה.

    ברכת זבולון ויששכר (לג, יח-יט)

    זבולון ויששכר מתברכים יחדיו, שכן הם מקיימים ביניהם שותפות מעניינת ומופלאה: בני זבולון עוסקים במסחר. ברווחי הסחר הם מתחלקים עם בני יששכר העוסקים בלימוד התורה.

    ברכת גד (לג, כ-כא)

    בני גד יושבים בערי הספר, ולכן בירכם משה בגבורה ויכולת הגנה על הארץ. בברכה נזכרת גם העובדה שגד בחר לשבת בארץ ישראל המזרחית, מקום בו נקבר משה עצמו.

    ברכת דן (לג, כב)

    גם שבט דן היושב בספר, בצפונה של הארץ, זכה לברכת גבורה ויכולת הגנה.

    ברכת נפתלי (לג, כג)

    נפתלי זכה להתברך בנחלה טובה ומבורכת סביב הכנרת.

    ברכת אשר (לג, כד-כה)

    בברכת אשר אנו מוצאים התייחסות לישיבה בספר, בדומה לאחיו גד ודן, אך גם לברכה לשמן רב ומשובח וריבוי בילודה.

    הברכה הכללית (לג, כו-כט)

    בסיימו לברך בפירוט כל אחד מהשבטים, מסכם משה ואומר, כי מעל כל אלה עומדת ברכתם הכללית של בני-ישראל האהובים ורצויים לפני ה'.

    משה עולה למות בהר (לד, א-יב)

    חמשת חומשי תורה מסתיימים בפטירתו של משה, שהתורה אותה הביא לישראל מן השמיים נקראת על שמו 'תורת משה'.
    משה עולה אל הר נבו, משם מראה לו הקב"ה את כל ארץ ישראל, ואומר שהנה הגיע הזמן שתתקיים ההבטחה לאבות לתת את הארץ לבי ישראל. אך הוא, משה, יוכל רק לראות את הארץ ואליה לא יבוא.
    ושם בהר, במקום לא ידוע, מת משה ונקבר על-פי ה'. ומעידה התורה על משה: "ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו, לא כהתה עינו ולא נס לחו".
    לאחר שלושים ימי האבל שמקיימים בני-ישראל לאחר פטירת משה, מקבל יהושע את הנהגת העם וממשיך לפעול בהצלחה ברוחו של משה רבו.
    התורה מסתיימת במילות הפלאה על משה הרב, המנהיג והנביא: "ולא-קם נביא עוד בישראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל-פנים. לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים, לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו. ולכל היד החזקה, ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל." בפרשה 41 פסוקים. ( חומש דברים, פרשת וזאת הברכה )

    ילדי "צבאות השם"

    כאשר ילדי ישראל עברו בים סוף, הם הצביעו ואמרו: "זה א־לי ואנווהו" (שמות טו,ב), לכן נאמר עליהם ש"הם הכירוהו תחילה".
    גם לעתיד לבוא, ילדי ישראל שזוכים ומקבלים חינוך יהודי טהור, יזכו להיות הראשונים להצביע ו'לראות' אלוקות.
    יום רביעי
    י״ז בתשרי
    התשפ"ה
    וזאת הברכה


    לומדים יקרים
    הכיתה החסידית זמינה כעת במסך גדול בלבד
      • תפילה
      • הכנה לתפילה בנים
      • הכנה לתפילה בנות
      • שמע 12 הפסוקים
      • קליפ
      • ניגונים
      • פדה בשלום
        עברית
        לשה"ק
      • קלי אתה
        עברית
        לשה"ק
      • 4 בבות
    X
    האתר עובד תחזוקה לקראת תשפ"ו נשוב בהקדם!"
    • ספר המצוות לצעירים
    • ספר המצוות
    • היום יום
    • איגרת יומית
    • משיח וגאולה
    • הלכה שבועית

    חדר ניגונים יפתח בקרוב

    לרפואת החייל
    לירז צבי הלוי בן שרה יהודית