ב"ה דף הבית להתקשרות בקיום הוראותיו ונלכה באורחותיו
- דף הבית להתקשרות
- חדר ניגונים
- המצפה-בקרוב
- אודות
לא בתקופת ספירת העומר
מצות עשה מצוה צו
היא שצונו להיות כל איש נוגע בנבלה טמא, ומצוה זו תכלול טומאת נבלה וכל דיניה. ואני אזכור עתה הקדמה ראוי שנזכור אותה בכל עת שנזכור ממיני הטומאות, והוא שזו שנמנה מכל מין מצות עשה אין ענינו שנהיה חייבין להטמא בטומאה ההיא ולא גם כן שנהיה אנחנו מוזהרין מהטמא בה ותהיה מצות לא תעשה. אמנם התורה אמרה כי מי שנגע בזה המין יטמא או זה הדבר מטמא על תואר כך למי שנגע בו והוא מצות עשה כלומר שזה הדין שנצטוינו בו הוא מצות עשה, והוא אמרו מי שנגע בכך על תאר כך נטמא ומי שהיה על תאר כך לא נטמא והדבר בעצמו רשות אם ירצה יטמא ואם לאו לא יטמא. ולשון ספרא ובנבלתם לא תגעו יכול אם נגע אדם בנבלה ילקה תלמוד לומר ולאלה תטמאו יכול אם ראה אדם נבלה ילך ויטמא לה תלמוד לומר ובנבלתם לא תגעו כיצד הוי אומר זה רשות. והמצוה הזאת שנאמר לנו בדין זה שמי שנגע לזה יטמא ויהיה טמא ויתחייב לו מה שיתחייבו הטמאים לצאת חוץ למחנה שכינה ושלא יאכל קדש ושלא יגע בו וזולת זה, וזהו הצווי כלומר היותו טמא בזה המין כשנגע בו כאשר הוא אצלנו בענין כך. וזכור זה הענין בכל מין ממיני הטומאה. (שמיני, טהרה שאר אבות הטומאה פ"א):אולי היום תספרו את סיפור ואהבת שלכם?
פרשת השבוע פרשת וזאת הברכה
פתיחה בשבח הקב"ה (לג, א-ה)
משה מכנס את כל שבטי ישראל כדי לברכם לפני מותו. בפתח הדברים הוא פותח בשבח הקב"ה, שבח הכולל גם דברי הערכה וזכות לעם ישראל.ברכת ראובן (לג, ו)
ראובן הבכור ראשון לברכה. משה מברך שיזכה לעולם הזה ולעולם הבא בקרב כל השבטים, מבלי שחטאיו יעיבו על זכויותיו.ברכת יהודה (לג, ז)
משה סומך את ברכת יהודה לראובן, שכן שניהם גברו על מידותיהם וידעו להודות בחטאם (מעשה בלהה ומעשה תמר). עיקר הברכה עוסקת בהבטחת הצלחה למלכים ולמנהיגים שיעמדו משבט יהודה.ברכת לוי (לג, ח-יא)
שבט לוי נחשב למעולה ומובחר בין השבטים וכך גם ברכתו ודברי השבח עליו. משה מציין את התנהגותו המופתית של השבט בכל שנות הנדודים במדבר, על רקע התלונות והפרשיות הקשות שליוו את מסעות העם. הוא גם צופה להצלחת החשמונאים בני השבט במלחמתם העתידית ביוונים.ברכת בנימין (לג, יב)
ברכת בנימין, שבחלק נחלתו נבנה בית המקדש, סמוכה לברכת לוי שבניו שרתו במקדש. הברכה מתייחסת בעיקר לבית המקדש, שכאמור זכה בנימין לשכנו בנחלתו.ברכת יוסף (לג, יג-יז)
משכן שילה שכן בחלקו של יוסף. וכך אנו מוצאים, שוב לפי אותם שיקולים, את ברכתו סמוכה לברכת בנימין ולוי. בברכתו של יוסף אנו מוצאים ברכה רבה בגידולי הארץ ואזכור של מנהיגים דגולים אשר יעמדו משבט זה.ברכת זבולון ויששכר (לג, יח-יט)
זבולון ויששכר מתברכים יחדיו, שכן הם מקיימים ביניהם שותפות מעניינת ומופלאה: בני זבולון עוסקים במסחר. ברווחי הסחר הם מתחלקים עם בני יששכר העוסקים בלימוד התורה.ברכת גד (לג, כ-כא)
בני גד יושבים בערי הספר, ולכן בירכם משה בגבורה ויכולת הגנה על הארץ. בברכה נזכרת גם העובדה שגד בחר לשבת בארץ ישראל המזרחית, מקום בו נקבר משה עצמו.ברכת דן (לג, כב)
גם שבט דן היושב בספר, בצפונה של הארץ, זכה לברכת גבורה ויכולת הגנה.ברכת נפתלי (לג, כג)
נפתלי זכה להתברך בנחלה טובה ומבורכת סביב הכנרת.ברכת אשר (לג, כד-כה)
בברכת אשר אנו מוצאים התייחסות לישיבה בספר, בדומה לאחיו גד ודן, אך גם לברכה לשמן רב ומשובח וריבוי בילודה.הברכה הכללית (לג, כו-כט)
בסיימו לברך בפירוט כל אחד מהשבטים, מסכם משה ואומר, כי מעל כל אלה עומדת ברכתם הכללית של בני-ישראל האהובים ורצויים לפני ה'.משה עולה למות בהר (לד, א-יב)
חמשת חומשי תורה מסתיימים בפטירתו של משה, שהתורה אותה הביא לישראל מן השמיים נקראת על שמו 'תורת משה'. משה עולה אל הר נבו, משם מראה לו הקב"ה את כל ארץ ישראל, ואומר שהנה הגיע הזמן שתתקיים ההבטחה לאבות לתת את הארץ לבי ישראל. אך הוא, משה, יוכל רק לראות את הארץ ואליה לא יבוא. ושם בהר, במקום לא ידוע, מת משה ונקבר על-פי ה'. ומעידה התורה על משה: "ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו, לא כהתה עינו ולא נס לחו". לאחר שלושים ימי האבל שמקיימים בני-ישראל לאחר פטירת משה, מקבל יהושע את הנהגת העם וממשיך לפעול בהצלחה ברוחו של משה רבו. התורה מסתיימת במילות הפלאה על משה הרב, המנהיג והנביא: "ולא-קם נביא עוד בישראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל-פנים. לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים, לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו. ולכל היד החזקה, ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל." בפרשה 41 פסוקים. ( חומש דברים, פרשת וזאת הברכה )
